יום חמישי, 26 במאי 2011

פוניה יוצאת לרחובות - גרפיטי ואמנות רחוב


לפני שבוע גם אני "יצאתי לרחובות" והגעתי לנמל יפו לצפות באירוע הגרפיטי הגדול של קסטרו. כמי שמכירה מעט מאוד אמני גרפיטי ורחוב בארץ התחשק לי נורא לכתוב פוסט על הנושא ולשתף גם בכמה דברים ממש מגניבים שיצא לי להיתקל בהם בנושא.
האירוע בנמל היה ללא ספק מרשים. הציורים ברחבי קירות הנמל היו מרהיבים ושונים זה מזה. על אף ה"מסחריות" של העניין (חנות קונספט ענקית של בגדים שנפתחה באחד ההאנגרים לאירוע) זה עדיין היה אירוע חדשני בעיר שנותן במה לאמנים מוכשרים.
דווקא האמנים הישראליים היותר מוכרים לא השתתפו כמו: Klone, מראשוני אמני הרחוב והגרפיטי בישראל, בן 27 שיוצר אמנות רחוב כבר מעל לתשע שנים. שעבודותיו נעות בין המופשט לפיגורטיווי - צורות גיאומטריות מורכבות, ראשי חיות ועוד. לא קשה לזהות את העבודות שלו ברחבי תל אביב.
גם האמן Knoehope שעלה לישראל מארצות הברית לא נראה שם, הוא יוצר בעיקר פוסטרים ומיצבים מקרטון של דמות קומיקס עצובה כזאת.
הנה כמה תמונות מהאירוע:






אחרי שחזרתי נזכרתי בתמונות שצילמתי בעצמי באתר בניין ביגאל אלון שנתקלתי בו וצילמתי לפני כמה שנים גרפיטי:







גרפיטי ובכלל אמנות רחוב כבר לא נחשבים אקט של ונדליזם או "קשקוש" אלא אמנות לשמה. זה אפילו היה קיים מאז ימי קדם - כבר באימפריה הרומית וביוון העתיקה התקיימו כתובות גרפיטי. גרפיטי הוא חלק מתרבות רחוב שהתחילה בארצות הברית בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים. זה התחיל בסוף הסיקסטיז בפילדלפיה, פנסילבניה, כשצעירים החלו לחתום את שמם, או כינויים שלקחו לעצמם, בכמה שיותר מקומות. והגיע לניו-יורק בברונקס, בברוקלין ובמנהטן. יש כמובן, טכניקות נרחבות (אחת מהם זה גרפיטי עם שבלונות לדוג'), אפילו נתקלתי באתר של "מעבדות מחקר הגרפיטי", שממצאים דרכים וטכנולוגיות חדשות ליצור אמנות רחוב. אחד הפרויקטים שלהם L.A.S.E.R. Tag" מאפשר ליצור גרפיטי אדירים על בניינים שלמים ע"י לייזר ומערכת הקרנה. אפשר לראות דוג' באתר שלהם
סטריט ארט, זו סצינה רחבה יותר, והיא מורכבת מאמנים רבים שהחליטו להפוך את הרחוב לגלריה מצאתי אפילו הגדרה טובה יותר להבדלים: "אמנות רחוב היא יותר כדי ליצור קשר עם הקהל ברחוב, עם ההמונים, וגרפיטי, לעומת זאת, לא ממש נועד ליצירת קשר עם ההמון, אלא יותר עם קבוצה מסוימת וספציפית. גרפיטי היא שפה פנימית, סודית. הרבה כתובות גרפיטי לא ניתנות אפילו לקריאה, אבל מובנות בעיקר לתרבות בה הן מופיעות. אמנות רחוב הרבה יותר פתוחה ונגישה לחברה" הגדרה של Faile.
נתקלתי לא מזמן בכמה סרטוני יוטיוב של קבוצת אמני רחוב מברצלונה (לא, לצערי לא נתקלתי בהם בביקורי האחרון). שנקראים PAPERGLUEnSCOTCH ("נייר, דבק וסרט דביק"). הרעיון – מיצבים ומיצגים חיים ברחוב שמצולמים במצלמה נסתרת. מופעי הרחוב המחתרתיים של הקבוצה מעוררים פרובוקציות. ה"שאיפה" שלהם במיצגים האלה היא להשיב את המרחב הציבורי לידיו של הציבור. כלומר, הם מנסים להפוך את הרחוב האפרורי למקום של יצירה אמנותית עם ביטויים נרחבים. אפשר למצוא מלא דברים מעלפים באתר שלהם. הבאתי דוג' קטנה לאיך הפכו את סניף המקדונלדס הראשי (ליד הראמבלה נדמה לי) לחלונות אדומים! גדול!!.


גם עכשיו בביקור בברצלונה לא יכולתי להתעלם מכמות הגרפיטי העצומה שיש שם על כל הדלתות של כל חנות או בית עסק. גרפיטי מרהיב בכל מקום. 
גרפיטי בברצלונה

מי שממש נגנב מהסיפור. הנה בלוג גרפיטי בחו"ל ממש מגניב שנקרא Wooster. ויש לא מעט גם בישראל. אחד מהם של צלמת בשם סיון אסקיו שגם הוציאה ספר גרפיטי ויש לה אתר ובלוג בהם היא מעלה תיעוד של גרפיטי ואמנות רחוב מכל העולם! שווה לקפוץ לבקר שם.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...